<?xml version="1.0" encoding="UTF-8"?>
<rss version="2.0"
	xmlns:content="http://purl.org/rss/1.0/modules/content/"
	xmlns:wfw="http://wellformedweb.org/CommentAPI/"
	xmlns:dc="http://purl.org/dc/elements/1.1/"
	xmlns:atom="http://www.w3.org/2005/Atom"
	xmlns:sy="http://purl.org/rss/1.0/modules/syndication/"
	xmlns:slash="http://purl.org/rss/1.0/modules/slash/"
	>

<channel>
	<title>&#8235;yourmirror - המראה שלכם&#8236;</title>	<atom:link href="http://yourmirror.org/?feed=rss2" rel="self" type="application/rss+xml" />
	<link>http://yourmirror.org</link>
	<description>&#8235;טיפול והרצאות באנורקסיה והפרעות אכילה&#8236;</description>	<lastBuildDate>Thu, 23 Feb 2012 21:15:41 +0000</lastBuildDate>
	<language>he</language>
	<sy:updatePeriod>hourly</sy:updatePeriod>
	<sy:updateFrequency>1</sy:updateFrequency>
	<generator>http://wordpress.org/?v=3.3.1</generator>
		<item>
		<title>&#8235;נורית בקטע מהרצאה בנושא מודעות עצמית אורח חיים נכון והפרעות אכילה בחטיבת יונתן 23/2/12&#8236;</title>		<link>http://yourmirror.org/?p=357</link>
		<comments>http://yourmirror.org/?p=357#comments</comments>
		<pubDate>Thu, 23 Feb 2012 21:08:33 +0000</pubDate>
		<dc:creator>&#8235;admin&#8236;</dc:creator>				<category><![CDATA[קטעי וידאו]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://yourmirror.org/?p=357</guid>
		<description><![CDATA[&#8235;http://www.youtube.com/watch?v=ai6kJmaJ22A&#38;feature=youtu.be&#8236;]]></description>			<content:encoded><![CDATA[<div dir="rtl"><p><a href="http://www.youtube.com/watch?v=ai6kJmaJ22A&amp;feature=youtu.be">http://www.youtube.com/watch?v=ai6kJmaJ22A&amp;feature=youtu.be</a></p>
</div>]]></content:encoded>			<wfw:commentRss>http://yourmirror.org/?feed=rss2&#038;p=357</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
		<item>
		<title>&#8235;נורית בקטע מהרצאה בנושא מודעות עצמית אורח חיים נכון והפרעות אכילה בחטיבת יונתן 23/2/12&#8236;</title>		<link>http://yourmirror.org/?p=353</link>
		<comments>http://yourmirror.org/?p=353#comments</comments>
		<pubDate>Thu, 23 Feb 2012 21:04:33 +0000</pubDate>
		<dc:creator>&#8235;admin&#8236;</dc:creator>				<category><![CDATA[קטעי וידאו]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://yourmirror.org/?p=353</guid>
		<description><![CDATA[&#8235;http://www.youtube.com/watch?v=bBeoEm6XxQg&#38;feature=youtu.be&#8236;]]></description>			<content:encoded><![CDATA[<div dir="rtl"><p><a href="http://www.youtube.com/watch?v=bBeoEm6XxQg&amp;feature=youtu.be">http://www.youtube.com/watch?v=bBeoEm6XxQg&amp;feature=youtu.be</a></p>
</div>]]></content:encoded>			<wfw:commentRss>http://yourmirror.org/?feed=rss2&#038;p=353</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
		<item>
		<title>&#8235;ספי בתי הקטנה מספרת על התקופה שלנו כמשפחה בתקופת המחלה בהרצאה שנערכה בחטיבת יונתן 23/2/12&#8236;</title>		<link>http://yourmirror.org/?p=351</link>
		<comments>http://yourmirror.org/?p=351#comments</comments>
		<pubDate>Thu, 23 Feb 2012 20:48:51 +0000</pubDate>
		<dc:creator>&#8235;admin&#8236;</dc:creator>				<category><![CDATA[קטעי וידאו]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://yourmirror.org/?p=351</guid>
		<description><![CDATA[&#8235;http://www.youtube.com/watch?v=iJ41o79DF_c&#38;list=UUnAjjd0eB8Uyy6AqNAd8rkQ&#38;index=1&#38;feature=plcp&#8236;]]></description>			<content:encoded><![CDATA[<div dir="rtl"><p><a href="http://www.youtube.com/watch?v=iJ41o79DF_c&amp;list=UUnAjjd0eB8Uyy6AqNAd8rkQ&amp;index=1&amp;feature=plcp">http://www.youtube.com/watch?v=iJ41o79DF_c&amp;list=UUnAjjd0eB8Uyy6AqNAd8rkQ&amp;index=1&amp;feature=plcp</a></p>
</div>]]></content:encoded>			<wfw:commentRss>http://yourmirror.org/?feed=rss2&#038;p=351</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
		<item>
		<title>&#8235;אורלי- קטע מהרצאה באולפנת צביה רחובות&#8236;</title>		<link>http://yourmirror.org/?p=348</link>
		<comments>http://yourmirror.org/?p=348#comments</comments>
		<pubDate>Wed, 22 Feb 2012 07:45:51 +0000</pubDate>
		<dc:creator>&#8235;admin&#8236;</dc:creator>				<category><![CDATA[קטעי וידאו]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://yourmirror.org/?p=348</guid>
		<description><![CDATA[&#8235;http://www.youtube.com/watch?v=Dv3jiJJY4oE&#38;list=UUnAjjd0eB8Uyy6AqNAd8rkQ&#38;index=1&#38;feature=plcp&#8236;]]></description>			<content:encoded><![CDATA[<div dir="rtl"><p><a href="http://www.youtube.com/watch?v=Dv3jiJJY4oE&amp;list=UUnAjjd0eB8Uyy6AqNAd8rkQ&amp;index=1&amp;feature=plcp">http://www.youtube.com/watch?v=Dv3jiJJY4oE&amp;list=UUnAjjd0eB8Uyy6AqNAd8rkQ&amp;index=1&amp;feature=plcp</a></p>
</div>]]></content:encoded>			<wfw:commentRss>http://yourmirror.org/?feed=rss2&#038;p=348</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
		<item>
		<title>&#8235;המלצה מהצוות החינוכי אולפנת צביה רחובות 19/2/12&#8236;</title>		<link>http://yourmirror.org/?p=345</link>
		<comments>http://yourmirror.org/?p=345#comments</comments>
		<pubDate>Tue, 21 Feb 2012 18:19:46 +0000</pubDate>
		<dc:creator>&#8235;admin&#8236;</dc:creator>				<category><![CDATA[המלצות על ההרצאות]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://yourmirror.org/?p=345</guid>
		<description><![CDATA[&#8235;המלצה מהצוות החינוכי אולפנת צביה רחובות- על הרצאה שניתנה ב- 19/2/12&#8236;]]></description>			<content:encoded><![CDATA[<div dir="rtl"><p>המלצה מהצוות החינוכי אולפנת צביה רחובות- על הרצאה שניתנה ב- 19/2/12<a href="http://yourmirror.org/wp-content/uploads/2012/02/המלצה-אולפנת-צביה-רחובות-19-2-121.jpg"><img class="alignnone size-medium wp-image-346" title="המלצה על הרצאה מאולפנת צביה רחובות 19-2-12" src="http://yourmirror.org/wp-content/uploads/2012/02/המלצה-אולפנת-צביה-רחובות-19-2-121-218x300.jpg" alt="" width="218" height="300" /></a></p>
</div>]]></content:encoded>			<wfw:commentRss>http://yourmirror.org/?feed=rss2&#038;p=345</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
		<item>
		<title>&#8235;רוצים ילדה מאושרת&#8236;</title>		<link>http://yourmirror.org/?p=336</link>
		<comments>http://yourmirror.org/?p=336#comments</comments>
		<pubDate>Thu, 12 Jan 2012 09:37:50 +0000</pubDate>
		<dc:creator>&#8235;admin&#8236;</dc:creator>				<category><![CDATA[כתבות]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://yourmirror.org/?p=336</guid>
		<description><![CDATA[&#8235;רוצים ילדה מאושרת? אל תגידו לה שהיא יפה

גם אם היא ממיסה לכם את הלב בשמלה החדשה שקניתם לה. פעילה מוכרת למען זכויות נשים, טוענת בספר מצליח שיצא לאחרונה בארה"ב, כי מחמאות על יופי זורעות מסר הרסני בקרב ילדות, ועלולות לגרום להן בעתיד לתסביכי גוף והערכה עצמית נמוכה. ויש לה גם טיפים איך לחזק להן את הביטחון העצמי בצורה טובה יותר

נטעלי גבירץ &#124; mako &#124; פורסם 28/07/11 23:35:49

&#8236;]]></description>			<content:encoded><![CDATA[<div dir="rtl"><p style="text-align: right;" dir="ltr"><strong>רוצים ילדה מאושרת? אל תגידו לה שהיא יפה</strong><strong></strong></p>
<p style="text-align: right;" dir="ltr"><strong>גם אם היא ממיסה לכם את הלב בשמלה החדשה שקניתם לה. פעילה מוכרת למען זכויות</strong><strong> </strong><strong>נשים, טוענת בספר מצליח שיצא לאחרונה בארה&quot;ב, כי מחמאות על יופי זורעות מסר הרסני</strong><strong> </strong><strong>בקרב ילדות, ועלולות לגרום להן בעתיד לתסביכי גוף והערכה עצמית נמוכה. ויש לה גם</strong><strong> </strong><strong>טיפים איך לחזק להן את הביטחון העצמי בצורה טובה יותר</strong><strong></strong></p>
<p style="text-align: right;" dir="rtl">נטעלי גבירץ | <a href="http://styleriver.mako.co.il/Main.aspx?icode=5483820&amp;aff=mako&amp;cam=footer191011&amp;grp=footer" target="         _blank        ">mako</a> | פורסם 28/07/11 23:35:49</p>
<p dir="rtl">| פורסם 28/07/11 23:35:49</p>
<p dir="rtl">ברגע שהגניקולוג מסתכל על מסך האולטרסאונד ואומר: &quot;זאת בת&quot;, יתמלאו ראשיהם של מרבית ה<a title="לכתבות נוספות בנושא הורות" href="http://www.mako.co.il/Tagit&amp;tagName=%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA&amp;tag=%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA">הורים</a> המצפים בצבע ורוד, ומיד יתחילו להסתחרר שם שמלות מפונפנות, צמות דקות, נעליים מבריקות ובובות פורצלן. 'המין היפה' לא נקרא כך סתם, אבל עכשיו מומחית לנושא מזהירה, בספר חדש ומצליח, שבכל פעם שאנחנו אומרים ל<a title="לכתבות נוספות בנושא ילדים" href="http://www.mako.co.il/home-family-kids">ילדה</a> שלנו כמה היא יפה, אנחנו בעצם פוגעים בה ועלולים לגרום אצלה, בטווח הארוך, לתסביכי גוף, הערכה עצמית נמוכה ו<a title="לכתבות נוספות בנושא" href="http://www.mako.co.il/Tagit&amp;tagName=%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A2%D7%95%D7%AA+%D7%90%D7%9B%D7%99%D7%9C%D7%94&amp;tag=%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A2%D7%95%D7%AA%20%D7%90%D7%9B%D7%99%D7%9C%D7%94">הפרעות אכילה</a>.</p>
<p dir="rtl"><strong>מחמאות על יופי מורידות את הביטחון</strong></p>
<p dir="rtl">בספרה החדש והפרובוקטיבי &quot;תחשבי: דיבור ישיר אל נשים על מנת שישארו חכמות בעולם טפשי&quot;, מתייחסת ליסה בלום, עורכת דין ואשת טלוויזיה אמריקנית, לדיכוי הנשים, ומפנה אצבע מאשימה לא אל החברה, אלא אלינו ההורים.</p>
<p dir="rtl">על פי בלום, שהתפרסמה כשתבעה את ארגון הצופים האמריקני על אפליה כנגד בנות, העיסוק האובססיבי של הורים כלפי המראה החיצוני של ילדות מלמד אותן מסר הרסני. &quot;אנחנו מלמדים אותן שהמראה שלהן חשוב יותר מכל דבר אחר&quot;, מסבירה בלום, &quot;ואנו צריכים לקחת אחריות על הדברים שנובעים מכך&quot;.</p>
<table dir="rtl" border="0" cellpadding="0">
<tbody>
<tr>
<td> </td>
</tr>
</tbody>
</table>
<p dir="rtl">הדברים שאליהם בלום מתכוונת, הן בעיקר הפרעות האכילה, שמופיעות כיום בגילאים צעירים יותר ויותר. באחד המחקרים המצוטטים בספרה, נמצא כי 60 אחוזים מהילדות בגילאי 3-6 היו רוצות להיות רזות יותר ממה שהן, ומאמינות שאם יהיו רזות יותר, יהיו מאושרות יותר. בכלל, מחקרים רבים מראים את הקשר התפיסתי שעושות ילדות ונשים בין מראה חיצוני לבין אושר.</p>
<p dir="rtl">בלום מציינת בספר כי מספר הנערות המתבגרות שעוברות ניתוחי חזה עולה ב-150 אחוזים כל שנה, 18 אחוז מהילדות האמריקניות מתחת לגיל 12 כבר מתאפרות באופן קבוע, ו-25 אחוז מהנשים האמריקניות היו מעדיפות לזכות בתחרות יופי מאשר בפרס נובל. אפילו מרבית הנשים המשכילות והמצליחות הודו שהיו מעדיפות להיות יותר יפות וחטובות מאשר חכמות.</p>
<p dir="rtl">&quot;זה לא פשוט לעצור בעד עצמנו, בעיקר כשהילדה לובשת שמלה ורדרדה ומנופחת, ונראית הכי מתוקה בעולם&quot;, מודה בלום. &quot;אבל במקום לצרוח: 'יו, את כל כך מהממת, תעשי סיבוב!', צריך לנשוך את השפתיים. בהתחלה חשבתי שהמחמאות האלה מעלות לילדות את הביטחון העצמי, ואז הבנתי שהן עושות את ההפך המוחלט. אם הדבר הראשון שאומרים לילדה הוא כמה היא יפה, זה מראה לה שהחיצוניות היא הערך העליון שלנו, ובהמשך, אם המחמאה על המראה שלה לא תגיע, היא תרגיש שווה פחות. אם ממשיכים לתחזק את הפולחן הזה, אין מה להתפלא שהילדה רוצה לעשות דיאטה בגיל חמש, לשים מייק אפ בגיל 11, לעשות ניתוח חזה בגיל 17 ובוטוקס בגיל 23. פולחן היופי הזה גורם לנשים להיות פחות ופחות מאושרות&quot;.<strong></strong></p>
<p dir="rtl"><strong>תראו לה שסינדרלה לא רק יפה</strong></p>
<p dir="rtl">בלום מציעה לעשות שינוי אמיתי בסדר החשיבות של הערכים אותם לומדים בבית, ומהר. &quot;תנו לילדה שלכם חיים בעלי משמעות, מלאים ברעיונות, בספרים, ואת התחושה שיעריכו אותה על המחשבות וההישגים שלה. תנסו להתגבר על היצר הדוחק להתמוסס מול יופייה ומתיקותה המלאכיים של הילדה, ובמקום להביט בכולה, הביטו לה עמוק לתוך העיניים. תשאלו אותה שאלות על מה שהיא אוהבת לעשות, אלו ספרים היא אוהבת לקרוא והראו את אותה התלהבות חסרת רסן שבאה לכם כל כך בטבעיות כלפי התסרוקת החדשה שלה, כלפי נושאים אחרים, בעלי תוכן&quot;.</p>
<p dir="rtl">בלום מציעה מספר טיפים להורים שמעוניינים לעשות את השינוי, ולגדל בנות עם סולם ערכים פחות שטחי:</p>
<p dir="rtl">1. הרבה מהספרים והסרטים היום עוסקים גם הם בבגדים, תסרוקות ושטחיות. נסו למצוא את הגרעין הקשה יותר של הסיפור, ודברו עם הילדה עליו. בסינדרלה, למשל, התייחסו פחות לכך שזו נערה שלבשה שמלת נשף וכך זכתה בלב הנסיך, ויותר לכך שזו נערה שהאמינה בחלומה ולא ויתרה, עד שהתגשם.</p>
<p dir="rtl">2. אמהות &#8211; דברו עם הילדה על ההישגים שלכן, אלה שאתן גאות בהם.</p>
<p dir="rtl">3. ציינו בפני הילדות הישגים אחרים שמרשימים אתכם, ושבחו אותן עליהם.</p>
<p dir="rtl">4. שאלו את הילדה הרבה שאלות. כך תראו שאתם מתעניינים במה שיש לה בראש ובנפש.</p>
<p dir="rtl">5. מצאו דוגמאות לגיבורות תרבות איכותיות, אולי כאלה שאתם מזדהים איתן: אמניות, סופרות, זמרות, מדעניות, נשים שלא הסתמכו על מראה חיצוני כדי להגשים את עצמן</p>
<p dir="rtl"> </p>
</div>]]></content:encoded>			<wfw:commentRss>http://yourmirror.org/?feed=rss2&#038;p=336</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
		<item>
		<title>&#8235;סכנות בדיאטה מהירה&#8236;</title>		<link>http://yourmirror.org/?p=334</link>
		<comments>http://yourmirror.org/?p=334#comments</comments>
		<pubDate>Thu, 12 Jan 2012 09:36:52 +0000</pubDate>
		<dc:creator>&#8235;admin&#8236;</dc:creator>				<category><![CDATA[כתבות]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://yourmirror.org/?p=334</guid>
		<description><![CDATA[&#8235;דיאטה לכל הדעות היא אמצעי חשוב על מנת לשמור על בריאות הגוף ומשקל תקין. ידוע שירידה במשקל מורידה את הסיכון לחלות במחלות לבביות, מחלות לב ריאה, שומנים בדם, סכנה לשבץ וכו'. אך מתי דיאטה יכולה להיות מסוכנת או מתי דיאטה יכולה להיות מסווה לבעיות אכילה. דוגמא טובה לדיאטה שיכולה להזיק היא דיאטה באמצעות גלולות להורדה במשקל שלרוב אלו גלולות שגורמות לשלשול ולירידה דרסטית במשקל.&#8236;]]></description>			<content:encoded><![CDATA[<div dir="rtl"><p style="text-align: right;" dir="ltr">סכנות בדיאטה מהירה</p>
<p style="text-align: right;" dir="ltr">נובמבר 24, 2011 מאת <a title="פוסטים מאת צוות מגזין בריאות" href="http://www.pain-free.co.il/?author=7">צוות מגזין בריאות</a></p>
<p style="text-align: right;" dir="ltr">דיאטה לכל הדעות היא אמצעי חשוב על מנת לשמור על בריאות הגוף ומשקל תקין. ידוע שירידה במשקל מורידה את הסיכון לחלות במחלות לבביות, מחלות לב ריאה, שומנים בדם, סכנה לשבץ וכו'. אך מתי דיאטה יכולה להיות מסוכנת או מתי דיאטה יכולה להיות מסווה לבעיות אכילה. דוגמא טובה לדיאטה שיכולה להזיק היא דיאטה באמצעות גלולות להורדה במשקל שלרוב אלו גלולות שגורמות לשלשול ולירידה דרסטית במשקל.</p>
<p style="text-align: right;" dir="ltr"><strong>מה יכולה לגרום דיאטה מהירה ומהן הסכנות בדיאטה קיצונית</strong><strong>:</strong></p>
<ul style="text-align: right;">
<li><strong>ירידה במשקל יכולה לגרום לירידה במטבוליזם של הגוף</strong><strong>.</strong> כלומר, ירידה דרסטית במשקל או ירידה דרסטית בכמות האוכל יכולה לגרום לגוף להיכנס למצב שבו הוא ינסה לשמר את האנרגיה שלו (שומנים למשל הם מקור אנרגיה של הגוף) ככל האפשר ע&quot;י הורדה בקצב חילוף החומרים. הדבר יגרום לעצירה מוחלטת של הירידה במשקל בניגוד גמור למטרת הדיאטה.<br />לכן, ברגע שהדיאטה תיפסק, הגוף עדיין בקצב חילוף חומרים נמוך וישנה עלייה במשקל הגוף אף יותר ממה שהיה לפני הדיאטה. אנשים שמתחילים דיאטה מהירה אינם מודעים לכך שלמעשה הם גורמים לגוף לעלות במשקל בסופו של דבר ולא לרדת במשקל.</li>
<li><strong>בעיות במחסור בוויטמינים</strong><strong>:</strong><br />דיאטה מהירה ולא מאוזנת יכולה לגרום למחסור בוויטמינים אשר מגיעים בעיקר מהמזון שאנו אוכלים. אף שניתן לקחת וויטמינים בכדורים, ספיגתם בגוף ללא תזונה מתאימה נכונה בעייתית.</li>
<li><strong>דיאטה מהירה יכולה לגרום למחלות</strong><strong>:<br /></strong><strong>דיאטה מהירה יכולה לגרום לירידה ביכולת החיסונית של הגוף</strong> תאי הדם הלבנים שנמצאים בגופנו על מנת להגן עליו מפני מחלות וזיהומים, מיוצרים בכמות נמוכה יותר בעת ירידה קיצונית במשקל. כתוצאה מכך, למחלות שבד&quot;כ הגוף מתגבר להן עם מערכת חיסונית תקינה. מחלה שיכולה להיגרם כתוצאה מחוסר מרכיבים חשובים בתזונה היא אוסטאופורוזיס- ירידה בצפיפות העצם. במחלה זאת, ירידה בכמות הסידן בעצמות שאותו אנו צריכים לקבל בתזונה שלנו עם וויטמין D, יכולה לגרום לשברים ספונטניים בעצמות הגוף. בנוסף, סידן הוא מרכיב חשוב בבריאות השיניים וירידה בכמות הסידן יכולה לגרום לריקבון בשיניים.</li>
<li><strong>ירידה דרסטית במשקל יכולה לגרום לירידה בפוריות</strong>. לעיתים רבות, נשים שתחת ירידה קיצונית במשקל אינן מבייצות והחשק המיני יורד בצורה משמעותית. ייתכן והקשר לכך הוא שהגוף יודע שבשעת רעב, הסיכון תחת הריון לגוף הוא גבוה בצורה משמעותית. חשוב לזכור שמרבית הנשים יחזרו למצב הפוריות שלהן לפני הדיאטה המהירה אך ישנן נשים שלא יחזרו. בהקשר זה, ירידה מהירה וקיצונית במשקל יכולה לגרום להפלות, ללידה של תינוקות פגים ובעלי מום.</li>
<li><strong>ירידה במשקל יכולה לגרום לאיבוד מסת שומן אך גם לירידה במסת שריר</strong>. המשמעות היא שהגוף יותר פגיע לפציעות ופחות יכול לשאת את משקל הגוף . חשוב לזכור שגם הלב הוא שריר וזקוק לתזונה. ברגע שהלב אינו מתפקד נכון וכמו שצריך, יש סכנה להתקף לב. בנוסף חוסר איזון בנוזלים אם בגלל שתייה מרובה בכדי להעלים את הרעב, או בגלל חוסר נוזלים משום שכמות המים המזון אינה מספיקה, יכול לגרום להתקף לב גם כן.</li>
<li><strong>דיאטה מהירה יכולה לגרום לשינויי מצב רוח דרסטיים</strong><strong>:</strong><br />ישנם הורמונים בגוף שקשורים למצבי רוח. בנוסף, דיאטה מהירה מעמידה את האדם במבחן תמידי ובלחצים גדולים בהרבה מהלחיצים אליהם הוא מורגל ביום יום. השילוב בין חוסר איזון הורמונלי ולחץ גדול יכול להוביל לשינויי מצבי רוח ואף לפתולוגיות כמו דכאון, הערכה עצמית נמוכה וכו'.</li>
<li><strong>ירידה ביכולות הקוגניטיביות</strong><strong>:<br /></strong>ירידה חדה במשקל ושימוש בדיאטה קיצונית יכולה להשפיע על היכולות השכליות שלנו. הריכוז יורד ומשפיע על הביצועים שלנו בלימודים, בעבודה ואף בנהיגה. במקרים רבים הדיאטה משתלטת על חיי היום יום וכל מה שהאדם חושב בכל דקה מהיום הם על מה הוא אכל או מה לא אכל. בנוסף, אובססיה למשקל הגוף יכולה להתרחש. בנוסף משום שיש קושי להתרכז, פעמים רבות ישנה עייפות שנוצרת משום כך.</li>
</ul>
<p style="text-align: right;" dir="ltr">לסיכום, דיאטה היא כלי חיוני לשמירה על בריאות הגוף אך כפי שראיתם, לעתים ביצוע דיאטה קיצונית ומהירה יכולה להפוך למצב ההפוך מהמטרה הראשונית ובמקום לרדת במשקל, בפועל מה שקורה היא עלייה במשקל הגוף. על מנת להימנע ממצב בו אתם מגיעים לדיאטה קיצונית היעזרו באנשי מקצוע כמו תזונאים ודיאטנים על מנת שיתאימו לכם את הדיאטה המתאימה ביותר. בנוסף, היו ערניים למצבכם הנפשי, בד&quot;כ מצב נפשי קל יותר לאבחן ממחלות שונות שהסימפטומים שלהם נסתרים. חשוב לזכור שדיאטה היא לא משהו חד פעמי אלא שינוי שלם של אורך החיים והתחלה חדשה לשמירה על בריאות הגוף.</p>
<p style="text-align: right;" dir="ltr"> </p>
<p style="text-align: right;" dir="rtl"> </p>
</div>]]></content:encoded>			<wfw:commentRss>http://yourmirror.org/?feed=rss2&#038;p=334</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
		<item>
		<title>&#8235;סטטיסטיקה של הפרעות אכילה&#8236;</title>		<link>http://yourmirror.org/?p=332</link>
		<comments>http://yourmirror.org/?p=332#comments</comments>
		<pubDate>Thu, 12 Jan 2012 09:35:08 +0000</pubDate>
		<dc:creator>&#8235;admin&#8236;</dc:creator>				<category><![CDATA[כתבות]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://yourmirror.org/?p=332</guid>
		<description><![CDATA[&#8235;סטטיסטיקה של הפרעות אכילה

מתוך: www.eatingdisorderinfo.org הברית למודעות להפרעות אכילה.

תרגום ע"י: מיכל וינגרט- מרכז "עוף החול"

כחלק מבירור הגורמים והתוצאות הנוגעים ישירות להפרעות אכילה, נעשו מחקרים רבים ועבודות רבות.

איסוף הנתונים אפשר לערוך סטטיסטיקות הממחישות מעט את ההשפעה של הפרעות אכילה על אוכלוסיות שונות. מצורפים בזאת מעט נתונים, מספרים וסטטיסטיקות בהקשר זה.

&#8236;]]></description>			<content:encoded><![CDATA[<div dir="rtl"><p dir="rtl"><strong><span style="text-decoration: underline;">סטטיסטיקה של הפרעות אכילה</span></strong></p>
<p dir="rtl"><strong>מתוך: </strong><strong>www.eatingdisorderinfo.org</strong><strong> הברית למודעות להפרעות אכילה.</strong><strong></strong></p>
<p dir="rtl">תרגום ע&quot;י: מיכל וינגרט- מרכז &quot;עוף החול&quot;</p>
<p dir="rtl">כחלק מבירור הגורמים והתוצאות הנוגעים ישירות להפרעות אכילה, נעשו מחקרים רבים ועבודות רבות.</p>
<p dir="rtl">איסוף הנתונים אפשר לערוך סטטיסטיקות הממחישות מעט את ההשפעה של הפרעות אכילה על אוכלוסיות שונות. מצורפים בזאת מעט נתונים, מספרים וסטטיסטיקות בהקשר זה.</p>
<p dir="rtl"><strong>1 מתוך כל 5 נשים מתמודדת עם הפרעת אכילה או אכילה משובשת ולא תקינה.</strong><strong></strong></p>
<p dir="rtl">ional Institute of Mental Health's (NIMH) guide, Eating Disorders: Facts About Eating Disorders and the Search for Solutions</p>
<p dir="rtl"> <strong>כ- 24 מיליון אמריקאים וכ- 70 מיליון בני אדם בכל העולם, סובלים מהפרעות אכילה</strong><strong></strong></p>
<p dir="rtl">The Renfrew Center Foundation for Eating Disorders, Eating Disorders 101 Guide: A Summary of Issues, Statistics and Resources, published September 2002, revised October 2003,</p>
<p dir="rtl"> <strong>10%-15% מבין הסובלים מהפרעת אכילה הם גברים.</strong><strong></strong></p>
<p dir="rtl">Carlat, D.J. Camargo. Review of Bulimia in Males. American Journal of Psychiatry, 154, 1997</p>
<p dir="rtl"> <strong>90% מבין הסובלים מהפרעת אכילה הן נשים ומרביתן הן בגילאים 12-25 .</strong><strong></strong></p>
<p dir="rtl">Substance Abuse and Mental Health Services Administration, The Center for Mental Health Services, offices of the US Department of Health and Human Services</p>
<p dir="rtl"> <strong>כ- 11% מבני הנוער בבתי ספר תיכוניים מאובחנים כסובלים מהפרעת אכילה.</strong><strong></strong></p>
<p dir="rtl">ANAD Ten Year Study. National Association of Anorexia Nervosa and Associated Disorders.</p>
<p dir="rtl"> <strong>הגורם ההתנהגותי השכיח ביותר המוביל להתפתחות הפרעת אכילה הוא דיאטה.</strong><strong></strong></p>
<p dir="rtl">Natalia Zunino, Ph.D, of American Anorexia and Bulimia Association, Inc</p>
<p dir="rtl"> <strong>שוק הדיאטות ומוצרי ההרזיה מגלגל סכומים בהיקף של כ- 50 ביליון דולר כל שנה.</strong><strong></strong></p>
<p dir="rtl">Garner, D.W., Wooley, S.C. (1991), &quot;Confronting the failure of behavioral and dietary treatments for obesity.&quot; Clinical Psychology Review, 11, pp. 727-780</p>
<p dir="rtl"> <strong>35% מתוך האנשים שעושים דיאטה רגילה מגיעים במהלך הדיאטה לתהליך דיאטה פתולוגי. מתוכם יפתחו 20%-25% הפרעת אכילה באופן חלקי או מלא.</strong><strong></strong></p>
<p dir="rtl">Shisslak, C.M., Crago, M., &amp; Estes, L.S. (1995). The spectrum of eating disturbances. International Journal of Eating Disorders, 18 (3), 209-219</p>
<p dir="rtl"> <strong>מחקר שנערך ב- 1996 מצא שמחצית ממשתתפות המחקר , בגילאים 18-25 היו מעדיפות להידרס ע&quot;י משאית מלהיות שמנות. 2/3 מהנחקרות העדיפו להיות מרושעות או טיפשות מאשר להיות שמנות.</strong><strong></strong></p>
<p dir="rtl">Gaesser, G. (1996), Big Fat Lies: The Truth About Your Weight and Your Health. New York: Fawcett Columbine.</p>
<p dir="rtl"> <strong>51% מבנות בגילאי 9-10 מציינות כי הן היו מרגישות טוב יותר עם עצמן אם היו עושות דיאטה.</strong><strong></strong></p>
<p dir="rtl">Mellin LM, Irwin CE &amp; Scully S: Disordered eating characteristics in girls: A survey of middle class children. Journal of the American Dietetic Association. 1992; 92:851-53</p>
<p dir="rtl"> <strong>81% מהילדים בגיל 10 מפחדים להיות שמנים.</strong><strong></strong></p>
<p dir="rtl">Mellin LM, Irwin CE &amp; Scully S: Disordered eating characteristics in girls: A survey of middle class children. Journal of the American Dietetic Association. 1992; 92:851-53</p>
<p dir="rtl"><strong>מחקר שנערך ב- 1991 מצא ש- 42% מהבנות בכיתות א'-ג' מעדיפות להיות רזות יותר.</strong><strong></strong></p>
<p dir="rtl">Collins M.E. (1991) Body figure and preferences among pre-adolescent children. International Journal of Eating Disorders, 199-208.</p>
<p dir="rtl"> <strong>מחקר שנערך ב- 1992 מצא כי 46% מבני 9-11 הם לעיתים או לעיתים קרובות מאד בדיאטה. 82% מבני משפחותיהם דיווחו כי הם לעיתים או לעיתים קרובות מאד בדיאטה.</strong><strong></strong></p>
<p dir="rtl">Gustafson-Larson, A., &amp; Terry, R.D. (1992). Weight-related behaviors and concerns of fourth-grade children. Journal of the American Dietetic Association, 92, 818-822.</p>
<p dir="rtl"> <strong>91% מהבנות בקולג' דיווחו כי הן מנסות לשמור על משקלן ו- 22% דווחו שהן עושות דיאטה לעיתים קרובות או תמיד.</strong><strong></strong></p>
<p dir="rtl">Kurth CL, Krahn DD, Nairn K &amp; Drewnowski A: The severity of dieting and bingeing behaviors in college women: Interview validation of survey data. Journal of Psychiatric Research. 1995; 29(3):211-25.</p>
<p dir="rtl"> <strong>מרבית הדוגמניות רזות יותר מ- 98% מהנשים בארה&quot;ב.</strong><strong></strong></p>
<p dir="rtl">Smolak L. (1996). National Eating Disorders Association/Next Door Neighbors puppet guide book</p>
<p dir="rtl"> <strong>אנורקסיה היא המחלה הכרונית השלישית בשכיחותה בקרב בני נוער.</strong><strong></strong></p>
<p dir="rtl">Public Health Service's Office in Women's Health, Eating Disorder Information Sheet, 2000</p>
<p dir="rtl"> <strong>אישה צעירה הסובלת מאנורקסיה היא בסיכון של פי 12 יותר למות מאשר אישה בגילה ללא אנורקסיה.</strong><strong></strong></p>
<p dir="rtl">Mortality in Anorexia Nervosa. American Journal of Psychiatry, 152(7), 1073-1074.</p>
<p dir="rtl"> <strong>5-10% מהאנורקסיות ימותו תוך 10 שנים מפרוץ המחלה, 18-20% ימותו תוך 20 שנה מפרוץ המחלה וכ- 50% יחלימו מהמחלה.</strong><strong></strong></p>
<p dir="rtl">American Psychiatric Association (1993), &quot;Practice Guidelines for Eating Disorders.&quot; American Journal of Psychiatry, 150 (2), pp 212-228</p>
<p dir="rtl"> <strong>20% מהאנורקסיות ימותו מהמחלה וסיבוכים הנובעים ממנה או הקשורים בה כגון: בעיות לבביות והתאבדות.</strong><strong></strong></p>
<p dir="rtl">The Renfrew Center Foundation for Eating Disorders, &quot;Eating Disorders 101 Guide: A Summary of Issues, Statistics and Resources,&quot; published September 2002, revised October 2003</p>
<p dir="rtl"> <strong>0.5%-3.7% מהנשים סובלות מאנורקסיה נרווזה.</strong><strong></strong></p>
<p dir="rtl">National Institute of Mental Health. Eating Disorders NIH Publication No. 94-3477 Rockville, MD, 1994</p>
<p dir="rtl"> <strong>1.1%-4.2% מהנשים סובלות מבולימיה נרווזה.</strong><strong></strong></p>
<p dir="rtl">National Institute of Mental Health. Eating Disorders NIH Publication No. 94-3477 Rockville, MD, 1994</p>
<p dir="rtl"> <strong>עד כ- 19% מהסטודנטיות בקולג'ים בארה&quot;ב הן בולימיות.</strong><strong></strong></p>
<p dir="rtl">Rader Programs. www.raderprograms</p>
<p dir="rtl"> <strong>בולימיה שכיחה בקרב ספורטאים במקצועות ספורט כגון: מתעמלים, מתאבקים, רדנים, רוכבים במירוצי סוסים, שחקני </strong><strong>football</strong><strong> ואצנים.</strong><strong></strong></p>
<p dir="rtl">National Institute of Mental Health. Eating Disorders NIH Publication No. 94-3477 Rockville, MD, 1994</p>
<p dir="rtl"> <strong>2%-5% מהאמריקאים סובלים מ- </strong><strong>Bing Eating</strong><strong> </strong><strong>Disorder</strong><strong> .</strong><strong></strong></p>
<p dir="rtl">American Psychiatric Association. Diagnostic &amp; Statistical Manual of Mental Disorders Fourth Ed. (DSM-IV). Washington DC, 1994.</p>
<p dir="rtl"> <strong>Bing Eating Disorder</strong><strong> מתחילה לרוב בסוף שנות העשרה ושנות העשרים המוקדמות.</strong><strong></strong></p>
<p dir="rtl">American Psychiatric Association. <em>Diagnostic &amp; Statistical Manual of Mental Disorders Fourth Ed. (DSM-IV)</em>. Washington DC, 1994.</p>
<p dir="rtl"> </p>
</div>]]></content:encoded>			<wfw:commentRss>http://yourmirror.org/?feed=rss2&#038;p=332</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
		<item>
		<title>&#8235;משחקי שליטה&#8236;</title>		<link>http://yourmirror.org/?p=330</link>
		<comments>http://yourmirror.org/?p=330#comments</comments>
		<pubDate>Thu, 12 Jan 2012 09:32:05 +0000</pubDate>
		<dc:creator>&#8235;admin&#8236;</dc:creator>				<category><![CDATA[כתבות]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://yourmirror.org/?p=330</guid>
		<description><![CDATA[&#8235;אחד השקרים ה"אטרקטיביים" יותר של הפרעת האכילה היא השקר שהיא מוכרת בנוגע לשליטה. אבל כמו שיודעת כל מי שסובלת מהפרעת אכילה, לא משנה איזו, האשליה הזו מתנפצת די מהר
&#8236;]]></description>			<content:encoded><![CDATA[<div dir="rtl"><p dir="rtl"><strong>משחקי שליטה</strong><strong></strong></p>
<p dir="rtl"><strong> </strong><strong>עודכן 07:00 17/05/2007</strong></p>
<p dir="rtl"><strong>לירן רוגב</strong></p>
<p dir="rtl"><strong>אחד השקרים ה&quot;אטרקטיביים&quot; יותר של הפרעת האכילה היא השקר שהיא מוכרת בנוגע לשליטה. אבל כמו שיודעת כל מי שסובלת מהפרעת אכילה, לא משנה איזו, האשליה הזו מתנפצת די מהר</strong></p>
<p dir="rtl"><strong> </strong><strong>לפני כמה ימים מצאתי את עצמי נוהג מאחורי נהג איטי ברחוב צר</strong><strong>. </strong><strong>לא יכולתי לעקוף</strong><strong>, </strong><strong>ולא רציתי לצפצף</strong><strong>, </strong><strong>אבל התרגזתי נורא</strong><strong>.</strong><strong> </strong></p>
<p dir="rtl"><strong> </strong><strong> &quot;את שמנה&quot;, &quot;את מכוערת&quot;, &quot;למה זה נראה שהכל יוצא מהצדדים?&quot; &#8211; ככה זה התחיל, ככה המחשבות היכו בי גם מבלי שרציתי. שעות הבטתי במראה, בוחנת כל פיסת עור שיוצאת מגופי ונראת מיותרת, ביקורות שלמות ותרגילים שלמים שהבטיחו &quot;ככה תשמרי על גיזרה נאותה&quot; -<br />תרגילים, ריצות, כפיפות בטן, מה לא ניסיתי לעשות על מנת להיות מושלמת.</p>
<p>&quot;את תצליחי&quot;, &quot;אל תהיי חלשה&quot;, &quot;מה את צריכה את הבמבה הזאת בתוכך?&quot; הקול קרא בתוכי בכל רגע משבר. עד היום הוא עוד צועק, אבל בקול שקט יותר. בכי תמרורים לאחר חטיף שוקולד שחילקו בכתה, מכות חזקות שהחטפתי לעצמי בבטן לאחר ארוחת צהריים &quot;מפנקת&quot; . </p>
<p></strong><a href="http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=485604&amp;TypeID=1&amp;sid=126" target="NanaArticleNewWin"><strong>לכתבה המלאה</strong></a><strong>  </strong><strong></strong><strong></strong></p>
<p dir="rtl"><strong>לא היתה לי ברירה</strong><strong>, </strong><strong>כך שהמשכתי לנסוע אחריו</strong><strong>. </strong><strong>כעבור דקה וחצי הוא פנה לכביש אחר ואני יכולתי להמשיך ליעדי במהירות גדולה יותר</strong><strong>. </strong><strong>נרגעתי מעט מהרוגז שתקף אותי</strong><strong>, </strong><strong>ושאלתי את עצמי מדוע בעצם כל כך התרגזתי רק לפני כמה שניות</strong><strong>? </strong><strong>הרי לא באמת מיהרתי לשום מקום</strong><strong>, </strong><strong>וממילא הנהג האיטי עיכב אותי בלא יותר מחצי דקה</strong><strong>,</strong><strong> ועדיין הנסיעה האיטית מאחוריו עוררה בי תחושה מאד לא נעימה</strong><strong>. </strong><strong></p>
<p>הבנתי שכנראה הרוגז שלי נבע מכך שכל עוד הנהג הזה היה לפני</strong><strong>, </strong><strong>הוא היה מי שהכתיב לי את קצב הנסיעה</strong><strong>. </strong><strong>לא הייתי בשליטה </strong><strong>– </strong><strong>הייתי כפוף להחלטה שלו באיזו מהירות לנסוע</strong><strong>. </strong><strong>והתחושה הזו</strong><strong>, </strong><strong>של חוסר השליטה</strong><strong>, </strong><strong>היא שהייתה לי לא נעימה</strong><strong>. </strong><strong></p>
<p>מרגע שהבנתי את זה</strong><strong>, </strong><strong>פתאום הרוגז נראה לי קצת מיותר</strong><strong>. </strong><strong>הרי גם בלי הנהג הזה</strong><strong>, </strong><strong>גם כאשר הכביש ריק ופנוי</strong><strong>, </strong><strong>אני לא באמת בשליטה מלאה</strong><strong>. </strong><strong>אני חייב לציית לחוקים ולרמזורים</strong><strong>, </strong><strong>להתחשב ביכולת של הרכב שלי</strong><strong>, </strong><strong>להיות עבד לרוגז ולחוסר הסבלנות שלי</strong><strong>. </strong><strong>אז למה לא יכולתי פשוט לומר לעצמי שעכשיו הקצב מוכתב לי על ידי הנהג הזה</strong><strong>, </strong><strong>וזה בסדר</strong><strong>? </strong><strong>למה בעצם היה כל כך חשוב לי להיות </strong><strong>&quot;</strong><strong>כאילו</strong><strong>&quot; </strong><strong>בשליטה</strong><strong>?</strong><strong> </strong></p>
<p dir="rtl"><strong> </strong><strong>אחד השקרים ה</strong><strong>&quot;</strong><strong>אטרקטיביים</strong><strong>&quot; </strong><strong>יותר של הפרעת האכילה היא השקר שהיא מוכרת בנוגע לשליטה</strong><strong>. </strong><strong>הרבה פעמים הפרעת אכילה מתחפשת לדרך להשיג שליטה בעולם של אי ודאות וחוסר אונים</strong><strong>.</strong><strong> </strong></p>
<p dir="rtl"><strong> </strong><strong>האכילה הופכת לכלא </strong><strong>(</strong><strong>אילוסטרציה</strong><strong>: ende, flickr) </strong><strong>   </strong></p>
<p dir="rtl"><strong>הצורך להיות מוזן הוא אחד הצרכים הבסיסיים ביותר</strong><strong>, </strong><strong>אולי הבסיסי ביותר</strong><strong>, </strong><strong>של המין האנושי </strong><strong>(</strong><strong>ולא רק של המין האנושי</strong><strong>, </strong><strong>גם של מינים אחרים</strong><strong>). </strong><strong>הפרעת האכילה מוכרת אשליה שניתן יהיה לשלוט בצורך הזה</strong><strong>, </strong><strong>ובכך בעצם להשיג שליטה בגוף</strong><strong>/ </strong><strong>במראה</strong><strong>/ </strong><strong>ביצרים ורצונות</strong><strong>/ </strong><strong>בחיים בכלל</strong><strong>. </strong><strong>עבור מי שחוותה אובדן שליטה בחייה</strong><strong>, </strong><strong>הפיתוי הזה יכול להיות גדול מאד</strong><strong>. </strong><strong></p>
<p>אבל כמו שיודעת כל מי שסובלת מהפרעת אכילה</strong><strong>, </strong><strong>לא משנה איזו</strong><strong>, </strong><strong>האשליה הזו מתנפצת די מהר</strong><strong>. </strong><strong>הפרעת האכילה הופכת לכלא</strong><strong>, </strong><strong>מנסה לשלול את הרצון החופשי ולחייב את מי שסובלת ממנה לציית לכללים נוקשים ואכזריים</strong><strong>. </strong><strong>וכאשר העיסוק היחיד בחיים הופך להתמודדות עם הכללים והמחשבות של הפרעת האכילה</strong><strong>, </strong><strong>צריך להודות בכך שהיחידה שנמצאת בשליטה זו הפרעת האכילה עצמה</strong><strong>.</strong><strong></p>
<p>הצעד הראשון בדרך לחופש מהפרעת האכילה הוא אולי להכיר בכך שלא תמיד אנחנו נמצאים בשליטה</strong><strong>, </strong><strong>ואפשר להיות במצב הזה בלי להרגיש חוסר אונים</strong><strong>. </strong><strong>למשל</strong><strong>, </strong><strong>אפשר לנסות את הדבר הבא</strong><strong>: </strong><strong>בפעם הבא שתמצאו את עצמכן במצב של חוסר שליטה</strong><strong>, </strong><strong>לאו דווקא מול הפרעת האכילה</strong><strong>, </strong><strong>אפילו מול הדבר הכי שגרתי בחיים</strong><strong>, </strong><strong>כמו מורה מרגיזה</strong><strong>, </strong><strong>הורה שלא מבין</strong><strong>, </strong><strong>בוס מעצבן</strong><strong>, </strong><strong>אדם שעומד לפניכם בתור בסופר ומברר באיטיות על המבצעים השבועיים</strong><strong>, </strong><strong>נסו דווקא להתחבר לתחושת חוסר השליטה הזו ולחוות אותה באופן מלא</strong><strong>, </strong><strong>בלי להילחם בה</strong><strong>. </strong><strong></p>
<p>אמרו לעצמכן </strong><strong>- </strong><strong>נכון</strong><strong>, </strong><strong>אני עכשיו לא בשליטה</strong><strong>. </strong><strong>תנו לעצמכן לחוות את כל התחושות שעולות מתוך המחשבה הזו בלי לנסות לשנות אותן</strong><strong>. </strong><strong>פחד</strong><strong>, </strong><strong>כעס</strong><strong>, </strong><strong>יאוש</strong><strong>, </strong><strong>או כל תחושה אחרת שתעלה בכן</strong><strong>. </strong><strong>אל תעשו את זה כדי לזכות בשליטה </strong><strong>–</strong><strong> זה לא עובד</strong><strong>. </strong><strong>עשו את זה כי בחיים אי אפשר שלא להיתקע לפעמים מאחורי נהגים איטיים</strong><strong>. </strong><strong>זאת אומרת</strong><strong>, </strong><strong>אפשר </strong><strong>- </strong><strong>להסתגר בבית ולא לעלות אף פעם על הכביש</strong><strong>. </strong><strong>אבל זה כבר נשמע כמו פתרון של הפרעת אכילה</strong><strong>.</strong><strong></p>
<p></strong><strong>פורסם בבלוג </strong><a href="http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=405346" target="NanaArticleNewWin"><strong>&quot;לנצח את הפרעת האכילה&quot;</strong></a><strong> של לירן רוגב &#8211; פסיכולוג, מתמחה בטיפול בהפרעות אכילה במסגרת עמותת &quot;שחף&quot;</strong><strong></strong></p>
<p dir="rtl"> </p>
</div>]]></content:encoded>			<wfw:commentRss>http://yourmirror.org/?feed=rss2&#038;p=330</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
		<item>
		<title>&#8235;חשיבות ארוחת הבוקר בדיאטה&#8236;</title>		<link>http://yourmirror.org/?p=328</link>
		<comments>http://yourmirror.org/?p=328#comments</comments>
		<pubDate>Thu, 12 Jan 2012 09:29:32 +0000</pubDate>
		<dc:creator>&#8235;admin&#8236;</dc:creator>				<category><![CDATA[כתבות]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://yourmirror.org/?p=328</guid>
		<description><![CDATA[&#8235;במאמר הבא תוכלו ללמוד מדוע חשוב כל כך לאכול ארוחת בוקר מזינה ונכונה לא רק אבל בעיקר לאנשים אשר בתהליך שלדיאטה.&#8236;]]></description>			<content:encoded><![CDATA[<div dir="rtl"><p style="text-align: right;" dir="ltr">חשיבות ארוחת הבוקר בדיאטה:</p>
<p style="text-align: right;" dir="ltr">דצמבר 4, 2011 מאת <a title="פוסטים מאת צוות מגזין בריאות" href="http://www.pain-free.co.il/?author=7">צוות מגזין בריאות</a></p>
<p style="text-align: right;" dir="ltr"><a href="http://www.pain-free.co.il/wp-content/uploads/2011/12/dreamstimefree_2819960-Medium.jpg"></a></p>
<p style="text-align: right;" dir="ltr">ארוחת בוקר</p>
<p style="text-align: right;" dir="ltr">במאמר הבא תוכלו ללמוד מדוע חשוב כל כך לאכול ארוחת בוקר מזינה ונכונה לא רק אבל בעיקר לאנשים אשר בתהליך של<a title="דיאטה- מגון מאמרים ומידע בנושא" href="http://www.pain-free.co.il/?page_id=1502">דיאטה</a>. מדוע ארוחת הבוקר כל כך חשובה מבחינה תזונתית וכיצד להכין ארוחת בוקר בצורה שתכיל את כל אבות המזון הנכונים שאנו צריכים.</p>
<p style="text-align: right;" dir="ltr"><strong>ארוחת הבוקר היא הארוחה הראשונה שאנו אוכלים לאחר צום הלילה</strong><strong>:</strong></p>
<p style="text-align: right;" dir="ltr">המשמעות היא שארוחת הבוקר באה לאחר שרמת הסוכר בדם נמוכה יחסית ועלינו לתגבר את מאגר הסוכר בדם. רמת הגלוקוז בדם יורדת לאחר הצום ועל מנת להחזיר את הרמה של הגלוקוז לרמה נורמאלית עלינו לאכול ארוחה שתכיל פחמימות. חשוב לזכור שאין זה אומר שעלינו עכשיו לאכול פחמימות פשוטות כמו שוקולד או סוכר פשוט אלא שעלינו לצרוך פחמימות מלאות שתהליך שחרורן בדם איטי יותר ובכך מונע את נפילת הסוכר המהיר והצורך לאכול לאחר אכילת פחמימות פשוטות. דוגמאות לפחמימות מרוכבות ופחמימות פשוטות ניתן לקרוא במאמר באתר על <a title="פחמימות ובריאות הגוף" href="http://www.pain-free.co.il/?p=977">פחמימות</a>. הרבה אנשים טועים ואוכלים בבוקר קפה ופרוסת עוגה או עוגייה. זוהי טעות שכדאי להימנע ממנה. אכילה של פרוסת לחם מלא עם דגנים בשילוב <a title="חלבונים – אבני הבניין של אבות המזון" href="http://www.pain-free.co.il/?p=971">חלבון</a> כמו קוטג' ושומן כמו אבוקדו או טחינה יכולה להשביע אותנו לזמן ארוך יותר ולספק לנו וויטמינים חשובים הרבה יותר מאשר העוגייה עם הקפה. טעות נוספת שאנשים עושים היא אכילת דגני בוקר. אין ספק שהיתרון של אכילת דגני בוקר הוא במהירות ההכנה שלהם אך גם כאן, חשוב להימנע מאכילה של דגנים עשירי סוכר ולבחור את הדגנים המלאים שישמרו על התיאבון לאורך זמן. דגני בוקר גם מכילים קלוריות רבות במנות קטנות יחסית.</p>
<p style="text-align: right;" dir="ltr"><strong>ההשפעה על קצב חילוף החומרים</strong><strong>:</strong></p>
<p style="text-align: right;" dir="ltr">נמצא שאכילת ארוחת בוקר מזינה יכולה לשפר את קצב חילוף החומרים של הגוף. המשמעות היא שבזמן מנוחה הגוף משתמש ביותר מאגרי אנרגיה כמו שומן. המשמעות לקצב חילוף חומרים גבוה היא ירידה במשקל בקצב גבוה יותר במהלך הדיאטה שלכם ובכך הירידה במשקל מהירה יותר. מדובר ביתרון משמעותי וזוהי סיבה מספיק טובה על מנת לא לדלג על ארוחת הבוקר.</p>
<p style="text-align: right;" dir="ltr"><strong>ארוחת בוקר טובה תספק לכם התחלה טובה ליום</strong><strong>:</strong></p>
<p style="text-align: right;" dir="ltr">נכון שאין משהו טוב יותר מפרוסת עוגה על הבוקר אך מדובר על מלכודת שלאחר כשעה מאכילת העוגה ישנה ירידה חדה ברמות הסוכר וירידה גדולה באנרגיה. אכילת ארוחת בוקר טובה ומזינה תספק לכם מספיק אנרגיה ולאורך זמן לאורך תחילת היום ובמהלכו ובכך תוכלו להתחיל את היום בצורה טובה ובריאה יותר. ארוחת הבוקר בהקשר זה חשובה פי כמה בקרב ילדים. רמות סוכר גבוהות וצניחתן יכולות לגרום לילד להיות חסר מנוחה ולא מרוכז בבית הספר. לכן, הקניית הרגלים טובים ובריאים מגיל צעיר לגבי אכילת הארוחה הראשונה ביותר היא חשובה מאוד וכדאי להתייחס אליה בכובד ראש.</p>
<p style="text-align: right;" dir="ltr"><strong>ישנה השפעה של ארוחת הבוקר על בניית העצם ועל ירידה בצפיפות העצם</strong><strong>:</strong></p>
<p style="text-align: right;" dir="ltr">נמצא במספר מחקרים שדילוג על ארוחת הבוקר יכול להשפיע לרעה על ירדה בצפיפות העצם. לכן, יש חשיבות רבה לאכילת ארוחת בוקר בקרב נשים לאחר הפסת הווסת וגבים בגילאים המבוגרים יותר.</p>
<p style="text-align: right;" dir="ltr"><strong>איך ומה כדאי לאכול בארוחת הבוקר</strong><strong>:</strong></p>
<p style="text-align: right;" dir="ltr">כפי שכבר נכתב, ארוחת הבוקר חייבת להכיל את כל שלושת אבות המזון העיקריים פחמימה מורכבת כלומר לחם מקמח מלא ודגנים מלאים, חלבון כמו גבינת קוטג' או טונה ושומן כמו אבוקדו או טחינה. כדאי להכניס לסדר היום את ארוחת הבוקר כמו כל ארוחה שאתם אוכלים ולא להתייחס אליה כארוחה לא חשובה או ארוחה שניתן לדלג עליה. הבעיה הגדולה שאנשים נתקלים בהתמדה בארוחת בוקר מזינה ומלאה היא זמן ההכנה שלה. לכן, כדאי להכין את רוב ההכנות ערב לפני הארוחה ובכך לחסוך זמן יקר. זכרו, ארוחת בוקר היא הארוחה שתתחיל לכם את היום ופעמים רבות גם היא הארוחה שתקבע כיצד יראה היום שלכם או של ילדכם.</p>
<p style="text-align: right;" dir="ltr">לסיכום, ארוחת הבוקר חשובה ביותר גם לאנשים שאינם בתהליך של דיאטה. היא תקבע אם תחילת היום שלכם יהיה טוב. לכן, הקפידו על אכילת ארוחת בוקר בצורה קבועה ומסודרת.</p>
<p style="text-align: right;" dir="rtl"> </p>
</div>]]></content:encoded>			<wfw:commentRss>http://yourmirror.org/?feed=rss2&#038;p=328</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
	</channel>
</rss>

